Mayko

Call Website Contact the business

Mayko Designed bags and accessories from leather handmade with ♥

Maya Ben Cohen | Learning & teaching leadership, within oneself and with others 🦋 Feel free to follow!(2012-2025 // Women-led design studio crafting handmade leather bags & accessories)

תרגיל קטן לסופ״ש 💛לעצור רגע מהכל  ולראות מי עומד לידנו  כן, לידנו.  זה יכול להיות בן.ת זוג,  ילד, הורה, אח, חברה.  כל מי...
04/09/2026

תרגיל קטן לסופ״ש 💛

לעצור רגע מהכל
ולראות מי עומד לידנו
כן, לידנו.

זה יכול להיות בן.ת זוג,
ילד, הורה, אח, חברה.
כל מי מהמעגל הקרוב לנו.

לראות את הסיפור שיש לנו עליו.
מה הדבר הראשון שעולה לי לגביו?
לשים אותו בצד.

ואז להיכנס יותר פנימה.
מי זה שעומד לידי?
מה אני אוהבת בו?
להרגיש את זה.

לראות רגע עם מה הוא מתמודד.
לשלוח חמלה.

לחשוב על משהו מתוק להגיד לו
בפעם הבאה שנראה אותו.
לדמיין את החיוך שלו
כשהוא ישמע את המילים האלה.

אם תרצו לשתף איך הרגיש לעשות את התרגיל
אני אשמח לשמוע ❤️

נכתב בלשון זכר אך פונה לשני המינים

לפני שנה פגשתי בחור וקיימנו מיניות.  זה היה מפגש אחד.  חיבור מיני שלא קורה כל יום,  ורצה הגורל - הוא לא חזר על עצמו.לפני...
02/09/2026

לפני שנה פגשתי בחור וקיימנו מיניות.
זה היה מפגש אחד.
חיבור מיני שלא קורה כל יום,
ורצה הגורל - הוא לא חזר על עצמו.

לפני כמה ימים אותו בחור יצר קשר.
ובעצם הביא בפניי הזמנה למיניות.

מצאתי את עצמי מסרבת בנועם.
עניתי לו שזה ממש בסדר להציע מיניות,
אך אני בשלב שאני לא רוצה לקיים מיניות ללא רגש.

והייתי מה זה מרוצה מעצמי.
זה כמו לסרב להמבורגר עסיסי עם כבד אווז ומיונז כמהין,
כזה שיטריף לי את כל הטעמים בפה
אבל אחרי זה יישב לי בקיבה יומיים.

מטאפורה ששמעתי והתחבר לי בול.
היקום רוצה לראות עקביות.
הוא מבחינתו מציע לנו מנות מהתפריט שלנו,
אבל יש עוד מלא תפריטים זמינים עבורנו.

עכשיו ביקשתי את המנה של מיניות עם רגש.
הוא קיבל את ההזמנה שלי ועובד עליה.

מכאן אני משחררת.
מלחפש.
מלבדוק מתי תגיע.
סומכת עליו שקיבל את ההזמנה שלי,
וברגע הנכון המנה החדשה שלי תגיע.

היקום הזה כל כך אוהב
שהוא תמיד נענה לבקשתנו.

זה אנחנו שלא ראינו
שצמצמנו את עצמנו רק לתפריט אחד.
את זה שראינו בבית הורינו.

יש אינספור תפריטים
עם מלא חוויות שמחכים לנו.

אז מה המנה הבאה שלכם?

31/08/2026
קשת בשחור לבן.
31/08/2026

קשת בשחור לבן.

היא הילדה של אבא  והוא הילד של אמא  זה החיבור המיני הראשוני של הילדים.  כן, מיני - תשאירו את הלסת במקום.  תהיו בזה רגע.....
30/08/2026

היא הילדה של אבא
והוא הילד של אמא
זה החיבור המיני הראשוני של הילדים.
כן, מיני - תשאירו את הלסת במקום.
תהיו בזה רגע....

בואו נפרק את זה.

לעומתם יש אבא ואמא
בפעם הראשונה נהיו הורים - מזל טוב!
זו המיניות הראשונה שלהם שהיה לה תוצר
תוכלו לקרוא לתוצר הזה, לב.
הלב הזה הגיע וטרף את כל הקלפים
נקודת אל-חזור בסיפור של שני אלו
שהפכו להיות להיות אבא ואמא,
עד לפני דקה הם היו, הוא והיא
עכשיו, הם הפכו להיות אחד בשביל הלב.

הם מרגישים רגש של אהבה עכשיו ללב הזה,
אהבה מסוג אחר,
של אחריות, של סקרנות,
התרגשות, מגוננות
ובמקביל ובאותו הזמן
החיבור שהיה ביניהם
מקבל תפנית של מאה שמונים מעלות,
פתאום זה כבר לא רק הם רצים להם בשדות
עם חיוך מרוח ופרפרים בבטן,
עכשיו הם פה בשביל הלב החדש הזה,
זה כל כך ברור להם,
כמו חוק בלתי מדובר.

האבא, בראש שלו מלא רעיונות, מלא מידע,
הוא רוצה ליצור, הוא קונקרטי,
לא נתקע על דברים, רוצה קל,
הוא אוויר ואש.
האמא, היא מלאת רגש,
מיכל עצום של תנועות רגשיות בו-זמנית
ואחריות בלתי נתפסת,
נתינה עד אין סוף ואמביציה חזקה,
היא אדמה ומים.

עכשיו, הם שזורים אחד בשנייה
בזכות אותו הלב שהגיע.
השזירה הזו חדשה להם,
היא לא הייתה קודם, לא ככה לפחות,
עכשיו זה מחייב ותלוי אחד בשני.

לפני שהלב הגיע ולפני השזירה
הם היו משהו אחד
ואחרי הופעת הלב והשזירה
הם הפכו למשהו אחר.
כל מי שבינינו הורה, מבין על מה אני מדברת.
עכשיו, הם בעצמם לומדים תוך כדי תנועה
את מה שקורה להם,
זה חדש להם, זו חוויה ראשונית.
פתאום הם מבינים
מה ההשלכה של תוצר המיניות שהייתה להם,
זו אורגזמה עם תווית מחיר אחרת.

לשם ההסבר נגיד שנולדו תאומים
אז הלב הוא בעצם - בן ובת, זכר ונקבה.
האבא כל כך שמח שעכשיו יש לו חבר, אחד כמוהו,
הוא יכול לעשות מלא דברים איתו,
הוא חושב לעצמו,
הוא ישחק איתו כדורגל,
יבנה איתו דברים,
יפליצו ויתקעו גרעפסים,
כל הדברים שעם האמא הוא לא יכל לעשות,
איזו חגיגה.
האמא רואה כבר איך היא הולכת לשיר ולרקוד
עם הבת שלה,
לעשות לה תסרוקות ולהלביש אותה,
היא מוקסמת מהרעיון
שיהיה לה חברה לכל הדברים
שבאמת מעניינים אותה,
שאותם לא יכלה לעשות עם האבא.

שני אלו עכשיו ביקום חדש,
מסלול של הורות.
מצד אחד זה לב
וזה ממלא אותם בצורה בלתי רגילה
ומצד שני,
זה שואב מהם כוחות, זמן,
וגם הרבה אחריות
שעד לפני רגע בכלל לא הייתה.
האמא מוצפת אחרי הלידה
ובמסירות טוטאלית לתוצר החדש.
האבא על גג העולם, בהיי מטורף.

האמא דואגת לצרכים של הלב,
זה בא לה טבעי,
זה מתיש אבל יש לי כוחות בלתי נדלים זאתי,
והדבר היחיד שלא מעניין אותה
והיא לא יכולה למצוא את הכוחות אליו,
זה מין.
האבא מרגיש לרגע תלוש, לא נחוץ
וכבר לא מרכז העניינים
בשביל זו שעד לפני דקה
לא יכלה להוריד ממנו את הידיים,
הוא מרגיש פחות נחשק
ויחד עם זאת בראש שלו רק מין.

הם משתנים. הם כבר לא אותו הדבר.
ביניהם, מתחיל להיווצר ריחוק
ובו-זמנית שזירה נורא חזקה
של מבנה מחייב.
הדבר שמלכתחילה חיבר ביניהם
בצורה מגנטית היה מין,
ועכשיו המיניות חסרה.
מתחילים להיווצר רגשות עזים וקשים
שלא היו קודם לכן,
אבל אף אחד לא מדבר
מתוך חשש להרוס,
גם הכול קורה בו-זמנית ונורא מבלבל.
מצד אחד יש מימוש של אהבה
לא מהעולם הזה
ובו-זמנית נוצר פער וחוסר,
אפשר לומר על סף הקיומי.
וכל זה לא מדובר.
מה שאומרים, אחד בפה ואחד בלב.

אז מה עושים עם המיניות הלא ממומשת הזו???
מיניות היא האנרגיה הכי חזקה ביקום,
היא זו שמניעה את כל החושים בתוכנו
ואין לה תחליף.

ופה קורה עכשיו משהו מאוד מעניין.
הבן מול האמא
הבת מול האבא

האמא חשה רגשות של אהבה שונים
לבן מאשר לבת
האבא חש רגשות של אהבה שונים
לבת מאשר לבן.

הבן כל כך מחובר לאמא,
מרגיש ורואה כמה קשה לה להחזיק את כל זה,
הוא גם רואה את הניסיונות שלה
לרתום את האבא למשימה של ההורות,
הוא לא מצליח להבין את אבא שלו,
למה הוא לא רואה את מה שהוא רואה,
למה הוא כזה מבולבל ומתוסכל
ורק רוצה לברוח מהם כל הזמן.

הבת שמחוברת לאבא,
רואה את התסכול שלו,
היא רואה איך הוא מנסה להתקרב לאמא
ואיך זו מרחיקה אותו ממנה,
מבקשת ממנו דברים שהוא לא מעוניין לתת,
היא לא מבינה אותה
ולמה היא מתנהגת ככה.

אז יש לנו אמא ואבא
שחווים לראשונה אהבה שאינה תלויה בדבר
ובו-זמנית הרבה תחושות ורגשות לא נעימים
שלא מדוברים.
איך אומרים, חווית משתמש מורכבת,
התפרצויות, ריבים, השתתקויות,
ומצפון ואשמה שחקנים חדשים במערכה.

הבת מרגישה את החיבור של האמא עם הבן,
היא מרגישה במקום שני,
אין לה סיכוי לקבל את אותה תשומת הלב מהאמא,
היא מתמלאת בקנאה כלפי אחיה,
אפשר לומר אפילו נכנסת לתחרות.
בו-זמנית, האבא מתוסכל מינית,
שופט שכל מה שהוא מרגיש וחושב
הוא לא בסדר ולא קשור עכשיו למה שקורה
ולא באמת מצליח להיות שם
לשביעות רצונה של האמא.
ההצלה שלו היא הבת,
היא רק מחייכת אליו
ורוצה להתחבק איתו כל הזמן,
הוא הנסיך שלה והיא הנסיכה שלו,
והיא מקבלת אותו איך שהוא,
כשהוא צריך ללכת היא נתלית לו על הרגליים,
מה שהאמא כבר מזמן לא עושה,
למעשה הוא כבר שכח את האישה
שהוא כל כך חשק בה
לפני שהיא הפכה להיות אמא,
עכשיו יש לה רק טענות אליו.
הבן מרגיש שאביו מאוכזב ממנו,
הוא לא מתעניין בדברים שאבא שלו רוצה לעשות איתו,
הוא מרגיש לא מספיק טוב עבור אב המשפחה
אבל הוא מתנחם באמו שמרעיפה עליו אהבה,
הוא מושלם בעיניה,
היא תאהב אותו בכל מחיר,
מנשקת אותו על השפתיים
ומניקה אותו לעיתים גם שנים
אחרי שצמחו לו שיניים,
היא דואגת לו לאוכל גם כשכבר עזב את הבית,
הוא הנסיך שלה והיא הנסיכה שלו,
למעשה, הוא מבין אותה ואת מה שעובר עליה
ושם לצידה
מה שמעולם לא היה לה בכלל עם האבא.
האמא רואה את האהבה שיש לאבא בעיניים כשהוא מסתכל על הילדה, היא רוצה גם ונכנסת לתסכול גדול , היא לא דמיינה שכך יהיה ולמען האמת גם האבא לא דמיין שמקומו יתערער בתוך התא המשפחתי שלו.

בתוך המשולש הזה של
אבא - אמא - ילד.ה
יש חיבור אחד
אך כשמסתכלים על האחד הזה
אפשר לראות את כל הפיצולים,
ההכחשות, העמדות ומשחקי התפקידים
שהתהוו להם תוך כדי תנועה,
את כל הרגשות הלא מדוברים,
את כל המסקנות שכל אחד מהם עשה
מתוך נקודת מבטו
והיא לא דומה אחת לשנייה
וזו רק נקודת ההתחלה
של המסע הזה שנקרא משפחה.

יום יבוא וכל אחד מהם יצטרך
להתעמת עם אותה מציאות ראשונית,
היא לא הלכה לשום מקום,
ההפך הוא הנכון,
היא זו שהתרחבה והתרחבה,
זו נקודת ההתחלה של הסיפור
וגם לא הסיפור המלא,
אלא רק נקודת מבט אחת
אבל נקודה משמעותית במסע החיים.

האם קרה לכם חלום ארוטי
על אחד ההורים או האחים?
האם חוויתם קנאה ותחרות בין האחים שלכם?
האם חוויתם זוגיות בה הרגשתם הקרבה או ריצוי?
חשבתם פעם מה האינטרס הסמוי שמניע אתכם?
מה הרגש אליו התמכרתם מילדות
ובנינו עליו ממלכות של סיפורים ודפוסים
כדי לספק אותו למערכת?
מול מי זה היה, אמא או אבא?
אולי אפילו שניהם?
כמה מכם כנים מספיק לזהות שחזור
של מערכת היחסים של ההורים שלכם
עם בת.בן הזוג שלכם?
כולנו מכירים את התופעה
שהחמה לא אוהבת את הכלה של הבן
ואת החם לא אוהב את החתן של הבת,
תהיתם פעם למה זה ככה?

אשמח לשמוע איפה זה פוגש אתכם.

אנחנו עושים את זה❤️

בתמונה - אני ואורי
תודה על השותפה המדהימה שקיבלתי
אני והיא עוברות מסע מטורף יחד בשבירה של המבנה המשפחתי המעוות, עוברות יחד את כל הקשיים ופורמות אט אט את השזירות הבן דוריות.

חדר בריחה, קונספט שנחשפתי אליו לאחרונה.  אלו בעצם חדרים מעוצבים, כל חדר לפי קונספט ספציפי. זה יכול להיות דמיוני, פעולה, ...
27/08/2026

חדר בריחה, קונספט שנחשפתי אליו לאחרונה.
אלו בעצם חדרים מעוצבים, כל חדר לפי קונספט ספציפי. זה יכול להיות דמיוני, פעולה, אירוטי, עתידני, ומוקצב בזמן של 60 דק'.
בזמן הזה עלינו לעבוד בשיתוף פעולה: לשחרר נסיכה, למצוא יהלום, להחזיר שבויים - תלוי במשימה.
ובעצם אנחנו עוברים מחידה לחידה עד שמגיעים אל המטרה.

הוראות מאוד פשוטות:
לעבוד בשיתוף פעולה של שני מוחות וארבע ידיים.
שום דבר לא עובד בכוח. אנחנו נתבקש לחפש ולהזיז דברים, אבל אין צורך להפעיל כוח על שום חפץ. זה לא הכיוון.
ודבר אחרון ומאוד חשוב: חפץ שהשתמשנו בו ועזר לנו כדי לפתור חידה - לא ניתן יהיה להשתמש בו בשנית. לשחרר ולהשאיר אותו מאחור. הוא היה שם בשביל לעזור לנו בנקודה הספציפית הזו.

איש הצוות שליווה אותנו הביא לכל אחד מאיתנו פנס אישי ומכשיר קשר לשנינו.
הוא הסביר שעם הפנס נוכל להאיר על מקומות חשוכים, והמכשיר קשר זה ערוץ פתוח בינינו. הוא לרשותנו, והוא איתנו. צופה בנו כל הזמן במצלמות וגם שומע אותנו. ואם נתקענו ונצטרך עזרה - הוא שם לרשותנו לתת לנו רמז שיעזור לנו לפתור את החידה ולעבור הלאה לחידה הבאה.
לרשותנו האופציה לבקש עזרה בכל רגע.

אז גם בחיים זה ממש דומה.
לכל אחד מאיתנו יש את המסע שלו,
לפי עולמות התוכן שלו, לפי הדאטה שהוא צבר.
זו התפאורה.

הפנס - זו תשומת הלב שלנו. לאן שנפנה את תשומת הלב שלנו, את המיקוד, ככה הראייה שלנו תתרחב ונגלה עוד ועוד. רק מתוך מקום של כוונה ותשומת לב.

המכשיר קשר - זה הקשר הישיר שלנו אל האחד השלם הגדול, זה שמעלינו. אבל לא ממקום של עליון-תחתון, של שליטה. אלא פשוטו כמשמעו, הוא "מעלינו" - ממבט גבוה יותר על התמונה המלאה, ובידיו כל התשובות.
אנחנו זה הוא והוא זה אנחנו. תוכלו לקרוא לזה האני העליון, האחד, הבריאה, אלוהים - מה שמסתדר לכם.
ואם רגע לא מסתדר החיבור של "למעלה-למטה", אז תוכלו לראות את זה גם שהחיבור הזה בתוכנו. הערוץ הזה שעוזר לנו מבפנים: אינטואיציה.
בכל צורה שזה מסתדר לכם, העיקר שתראו את הערוץ הפתוח, ושאתם לא לבד. תמיד אפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות.
כל הזמן צופים בנו, אבל לא ממקום של חטטנות אלא ממקום של השגחה. בדיוק כמו שהורים צופים בילדים שלהם.
אם רגע יהיה מסוכן ומסכן חיים הם יקפצו לעזרה. אבל אם רגע יהיה קשה ומאתגר - הם לא באמת יוכלו לעזור, אלא אם כן הילד ביקש את עזרתם. אחרת זו לא תהיה באמת עזרה אלא עיכוב.
כי הילד צריך ללמוד לעשות בעצמו, כי זו היא עצמאות וזו המטרה פה: לחיות את החיים שלך בלי שיתערבו לך, מבלי שיחליטו עבורך. אלא ממקום שאתה בוחר ולא בוחרים עבורך. ממקום של בשלות אישית.

זה הכול שאלה של פרספקטיבה.
זה יכול להיות משחק של אימה או משחק של פנטזיה.
כשאני לא מודעת לחיבור לקול המכוון והאוהב, אני עלולה ליפול לתעתועים ולהרגיש תקיעות, ולהוציא את המשאב הכי יקר שלי - שזה אנרגיה - במקומות הלא נכונים.
וכשאני מודעת ומוקירה את החיבור לקול האוהב - אני שמורה ומוגנת ויכולה לראות מעבר לתעתוע, ולהשתמש בפנס שלי בתבונה. וכך להתקדם הלאה במשחק החיים.

עוד אלמנט יפה: אלו הכלים שעוזרים לנו במהלך הדרך.
אז בחדר בריחה זה יכול להיות מוט, פתק, פטיש. ובחיים זה יכול להיות מדיטציה, מיינדפולנס, יוגה, או כל שיטה אחרת.
כשאנחנו מגלים לראשונה את הכלי שעוזר לנו בנקודת זמן מסוימת - זה עצום ואפילו גאוני. אך נגלה מאוד מהר שבפעם הבאה אותו הכלי בדיוק לא עוזר לנו בכלל וכבר לא רלוונטי.
אז הרעיון הוא לשחרר אחיזה ממה שלא עובד כבר, בשביל לגלות את הכלי הבא. כי זוכרים, יש לנו תמיד עזרה והבריאה הזו היא אינסופית, והיצירתיות פה היא ממש מאסטרפיס.

ואז נכנס הרעיון של שיתוף פעולה עם האחר.
כשאנחנו בהרכב של שני אנשים ומעלה - יש לנו את כוח הקבוצה. וזה אומר שיש יותר מוחות שחושבים, יותר נקודות מבט שונות ויותר ידיים שעובדות יחד.
וזה אולי האתגר הכי גדול פה לדעתי, כי זה יפגיש אותנו עם כל הפחדים והתנאים שיצרנו/אימצנו לאורך הדרך - למה לא להיות באמון, בקרבה, ביחד.
אז בחדר בריחה זה ממש בולט: כאשר עובדים בשיתוף פעולה עם מטרה משותפת - צולחים את החידה וההנאה היא כפולה ומכופלת, וגם נהיה יותר קל.
אז שווה לנו להתעקש להיות במערכות יחסים ולעשות את העבודה הפנימית, כי אז החוויה שלנו מתרחבת עוד יותר ופותחת בפנינו חוויות נוספות שאותן לא נוכל לחוות רק עם עצמנו. אז כן, אנחנו צריכים אחד את השנייה כדי לצמוח, כדי לזרוח.

מה המטרה בחיים? אז זהו, שפה אין מטרה להגיע אליה, אין איזה הר לכבוש או מעמד גבוהה, פה יש את הדרך, להנות מהדרך, כי הדרך זה המהות, והדרך לפעמים מפתיעה, ולא תמיד יהיו תשובות וגם אנחנו לא אחראים על איך אחרים מגיבים אלינו, הדבר היחיד הוא איך אנחנו בוחרים להופיע כשהסיטואציה קורית, לשמור על טוהר ולבחור לעשות דברים שיש לנו תשוקה והתרגשות מהם, זה הכל.

אז תזכרו:
לרשותכם פנס ומכשיר קשר.
ואותנו.

אנחנו עושים את זה ❤️

כשהייתי קטנה ממש,  הייתי מכינה לי אוהל עם שמיכות קיץ, מכניסה תחתיו את כל הבובות שהיו לי ומבלה שם שעות.  נסחפת לעולם דמיו...
25/08/2026

כשהייתי קטנה ממש,
הייתי מכינה לי אוהל עם שמיכות קיץ,
מכניסה תחתיו את כל הבובות שהיו לי ומבלה שם שעות.
נסחפת לעולם דמיוני של סיפורים.

מה שזכור לי היטב זה שתמיד היו שם אל ואלה, זכר ונקבה. זה היה ברור לי שיש שניים ושהם היו מאוהבים ובשלום אחד עם השנייה. זה היה רחוק מהמציאות של הזכר והנקבה שראיתי מחוץ לאוהל.

היום אני מבינה שהעברתי את עצמי
טיפול פסיכודרמה דרך הבובות. בניתי לי קורת גג משלי, ושם היה לי את המרחב לברוא את המבנה הזוגי כמו שאני יודעת ומבינה אותו. אני הייתי הבמאית, המלהקת והשחקנית. אני הייתי הכול.

מאותה נקודה עברתי, ועדיין עוברת, מסע ארוך של גילוי וחקירה של המבנה שלו ושלה. זה תמיד העסיק אותי.
בתוכי יש קוד מאוד ברור של המבנה הזה, אך מחוץ לעולם הדמיוני שלי ראיתי כל כך הרבה תוצרים של אותו מבנה שהיו מנוגדים והפוכים.
ראיתי מלחמה ופילוג, עמדות ומעמדות, תחרות וקנאה.

אני מרשה לעצמי להתחבר לאותו הקוד החבוי בתוכי, ולראות איך שיחקתי את אותו השקר של המבנה הזוגי של העולם שם בחוץ. אני מבינה ומקבלת שנעתי ממקום של רצון להשתייך, עד כדי כך שוויתרתי על האמת הפנימית שמקודדת אצלי שם בפנים.

הרצון להשתייך ניצח במערכה הזו, והוא הביא איתו כל כך הרבה סבל. איך לא? הוא הרי מזויף. כמה אפשר להתחזות?

כל כך הרבה איסורים, חוקיות, התניות, סביב המושג “זוגיות” ומסלול אחד לכולם. לא קל לזרום נגד הזרם. לפעמים כשהחלטתי להצטרף לזרם רק נכוויתי, והיו השלכות שהייתי צריכה להתמודד איתן. גם זה לא היה קל, אבל לקחתי אחריות.

עד שמשהו בתוכי נשבר. זה כבר היה קשה מדי להחזיק את כל הדבר הזה בתוכי ועל גבי. הכל סביבי התמוטט. כולם סביבי חשבו שהשתגעתי. כבר לא היה לי אכפת, וטוב שכך. כי רק כך יכולתי להשתחרר מאותו רצון להשתייך, ולהתחבר לרצון האמיתי שלי.
היום זה מאוד ברור לי מה הרצון האמיתי שלי:
בית מוגן ובטוח של זכר ונקבה כאחד.
אני לא יודעת עוד איך זה ייראה בשטח. זה מתבסס לו חזרה בתוכי, אחרי הרבה לקיחת סיכונים, אחרי הרבה למידות ותובנות.
זו אני שמחזיקה במושכות ונצמדת לאמת ולרצון. לאט ובטוח, מוכנה ללמוד כל יום עוד קצת, לשחרר את הישן ולקבל את החדש. כששואלים אותי היום מה אני עושה?
התשובה שלי: לומדת ללכת מחדש.

תרימו אצבע אם אתם מזדהים.

אנחנו עושים את זה ❤️

Address

)
`Ein Shemer
3881600

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Mayko posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to Mayko:

Shortcuts

Share