04/07/2026
יש לי ווידוי.
אני תומכת סדרתית במימון המונים.
עוד לפני שהשתמשתי בפלטפורמה הנפלאה של הדסטארט - Headstart בכדי להוציא לאור את הספר שלי “הורות רכה”, שכל שכך חשוב היה לי להביא לכל בית שנולד בו תינוק, כבר תמכתי בלא מעט קמפיינים.
מאז – המשכתי.
ולמה אני מספרת לכם את זה דווקא עכשיו?
כי יש לי משהו שחשוב לי להגיד:
אני מניחה שחלקכם ראיתם את הפוסט שלי או קיבלתם ממני הודעה על הפרוייקט של שולי כתב ונדב לוי.
אני מכירה אותם ואוהבת אותם ולכן התגייסתי בשמחה להיות שגרירה בקמפיין גיוס ההמונים שלהם, שתכליתו גיוס 250,000 ₪ למימון תהליך פונדקאות שיאפשר להם להיות אבא ואבא.
למי שראו ואף תמכו בנדיבות-תודה!
עכשיו, כשנותר כשבוע עד לסוף הקמפיין, אני רוצה לשתף אתכם בתובנה שלי, בעקבות התכתבות עם חברה.
שיתפתי אותה בכך שכשאני פונה לחברים ומכרים בבקשת תמיכה, אני מקבלת יותר לבבות ו”כל הכבוד” ופחות תמיכות כספיות.
היא ענתה לי שהסיבה לכך היא שאנחנו “חברה מותשת, ואנשים מותשים פחות תורמים”.
אז יש לי משהו לומר, ולכן אני כותבת:
אני לא הותשתי.
הדבר שמשאיר אותי פעילה ומעורבת בהצלה של הארץ הזאת, זה הערבות ההדדית והלב הגדול של האנשים כאן.
כאשר אני חלק ממעגל נתינה זה נותן לי כוח.
כאשר אני עוזרת לאנשים טובים להגשים חלום - להוציא את הספר שלהם, להקיף את העולם בסירה או להביא ילד לעולם - זה מחזק אותי.
לא משנה כמה אני משתכרת, לפעמים במחיר של מנת פלאפל אני קונה עמידות של הרוח.
אם גם אצלכם זה כך, אני מזמינה אתכם לתמוך באחרים.
אין דרך טובה מזו לזקוף קומה, לעודד את נפשנו, לקום ולבנות מחדש.
הרשו לי להזמין אתכם לתרום לפרוייקט הזה שפרטיו בתגובה הראשונה,
או מִצאו לכם את הדרכים שלכם.
ספרו לי אם גם לכם זה מרחיב את הלב.
