15/10/2023
בלדה לאֵחי גִּבּוֹרֵי הַתְּהִילָה/ יוסי שמואלי
מְאוֹר הַנֵּר רוֹאִים זִיקִים מִנְּתִיב הָעֲשָׂרָה.
יַד מָרְדְּכַי וְאֶרֶז מֶלַח אָרֶץ לְתִפְאָרָה.
וּבְרוּחַ הַצָּפוֹן הַסֹּרֵרָה,
חוֹבְקִים כָּרְמִיָּה וּגְבַרְעָם אֶת צְפוֹן הָרְצוּעָה.
וּבַמִּזְרָח – שְׂדֵרוֹת, גֵּבִים, נִיר עַם,
מְפַלְּסִים לְסַעַד אֶת דַּרְכָּם.
וּכְפַר עַזָּה נַחַל עֹז,
סוֹפְגִים בְּאֵלֶם אֶת חלקם.
וְזִיו הָעֲלוּמִים,
זִמְרַת הָאָרֶץ שׁוֹקְדָהּ,
וְעִם שְׁרִיקַת הַפְּגָזִים,
כְּפַר מַיְמוֹן וְשׁוּבָה תּוּשִׁיָּה.
מָה רַבּוּ הַכִּסּוּפִים מִבְּאֵרִי לְתֵל רֵעִים.
עֵין הַשְּׁלוֹשָׁה דּוֹמַעַת בְּמַבָּטה אֶל הנִּירִים.
וּבִרְעֹם הַתּוֹתָחִים בְּאֵשׁ עַזָּה,
נִיר עֹז וּמָגֵן הֵם מִבְטָחִים.
אֵש אוֹחזת בשְדותָייךְ
וקמה קְצוּרָה דולקת,
מלחכת עמל כפייִך,
פרי האדמה שורֶפֶת.
וּבַדָּרוֹם סוּפָה חוֹבֶקֶת אֶת חוֹלִית וְנִיר יִצְחָק,
וּכְשֶׁאֵימַת טִילִים חוֹנֶקֶת
עוֹלָם שַׁלְוָה יִרְחַק,
וכרם שָׁלוֹם גּוֹנַחַת וּמֻכָּהּ עַד דַּק.
שְׂדֵי אַבְרָהָם יָתֵד תּוֹקַעַת,
לְיַד אַבְשָׁלוֹם יְבוּל שׁוֹפַעַת,
וְדֶקֶל עַל תַּלְמֵי יוֹסֵף צוֹפָה,
עַל חוֹלוֹת חֲלוּצָה מַשְׁקִיפָה.
אֵלֶּה אחי גִּבּוֹרֵי הַתְּהִילָה,
מִצָּפוֹן וְעַד דָּרוֹם, עד גבוּלוֹת החוֹם.
עוֹטְפִים אֶת עַזָּה, מֵעָבָר וְעַד הַיּוֹם.
תְּנוּ כָּבוֹד לְאֵלֶּה, לָהֶם הרוֹגָע הוּא חֲלוֹם.