19/12/2018
בואו נדבר קצת על דימוי גוף…
כמו כל אישה, עברתי בחיי מערכת יחסים ארוכה רוויה בעליות וירידות עם האופן שבו אני מרגישה בתוך הגוף שלי, האופן בו אני תופסת אותו. תמיד שאלתי את עצמי האם הוא יפה? האם הוא סקסי? האם הוא מקובל מבחינה חברתית ומגדרית? האם זה בסדר שאני נראית כך או אחרת?
כמה מתוך היומיום שלנו אנחנו משקיעים בלחשוב על איך אנשים אחרים חושבים עלינו?
זה נושא שממש מעניין אותי ואני לא יודעת אם זה דבר נמנע, או שמא אפשר לחלוטין להיות מנותק מזה, אבל חוויתי בחיי כמה וכמה התנסויות משמעותיות שבזכותן למדתי הרבה על מה שאני עושה היום : (דע מאין באת ולאן אתה הולך…)
כשהייתי ילדה בגן גרנו בארה"ב, הגעתי לשם ילדה רזה וקטנה עם הרגלי אכילה ישראליים שכללו הרבה ירקות, שמן זית ולחם פשוט. בארה"ב בסוף שנות ה-80 לא הייתה מודעות רבה לבריאות הרבה מזון מהיר, מנות גדולות רוויות שומן, שתייה מתוקה ובאופן כללי תרבות אכילה אחרת לגמרי בה האכילה היא בעצם סוג של בילוי לשעות הפנאי, ואיך לא זה השפיע על התזונה שלי.
המעבר עשה את שלו וכעבור שנתיים חזרתי לארץ עגלגלה וחמדמדה היישר לכיתה א', מיד הרגשתי את השוני שלי משאר הילדים בכיתה, זה הרגיש לא נוח, לא מקובל, לא נכון ולא יפה - כן כבר בכיתה א'.
כך העברתי את רוב שנות הילדות בתחושה שאני לא כפי שאני אמורה להיות, ולא כפי שהחברה מצפה שאהיה, זה כמובן התבטא בכל מיני אופנים רגשיים וחברתיים שחלקם מעסיקים אותי עד היום וכנראה שהם גם הסיבה למה בחרתי לעסוק באופנה, סטיילינג, תזונה ואוכל.
מפה לשם, בסוף התיכון ראיתי תמונה של עצמי מהטיול השנתי ונפלה לי ההבנה :
"היי הבחורה הזאת היא לא אני… לא ככה אני תופסת את עצמי…" ובו זמנית הבנתי שהגיע הזמן לשנות את זה. למה? כי רציתי לצאת לחופשי.
אז עשיתי דיאטה וכבר לקראת מסיבת הסיום הצלחתי להשיל כ 12 ק"ג ממשקלי, זה היה הישג משמעותי עבורי וזכור לי שהייתי ממש גאה בעצמי, כבר אז גיליתי כמה דברים מעניינים:
זה לא משנה איך אני נראית כלפי חוץ כל עוד לא בניתי את הערך שלי מבפנים.
כשיצרתי חוויה חיובית בתוך הגוף שלי זה עזר לי גם להתחיל ולבנות תחושת ביטחון עצמי וערך.
ומה שהפתיע אותי בעיקר: החברה מתייחסת אל אנשים רזים אחרת, פתאום הקשיבו לי במקומות שבעבר הייתי צריכה להילחם כדי להישמע, פתאום הפגינו כלפיי הרבה יותר כבוד והערכה מבעבר, זה בא לידי ביטוי במחוות קטנות כגדולות, ואז הבנתי שהחברה שלנו מייחסת לרזון גם אינטליגנציה וגם עוצמה.
מעניין?מוזר?
במשך שנים אני יחסית מצליחה לשמור על איזון בשנה האחרונה השלתי שוב כ 10 ק"ג ממשקלי לאחר שהעלתי בתקופה שבה הפסקתי לעשן ופתחתי עסק למזון אך גם הייתי גם פחות קשובה לעצמי שלי, ולכן פיציתי באכילה רגשית.
ושוב...החברה מרעיפה עליי המון אהבה ותשומת לב, מה ששולח למוח שלי את המסר: "את רזה אז את אהובה - ככה את בסדר!"
אבל יש דרך אחרת לגמרי להסתכל על זה:
גיליתי שיש אידאל בו אני תופסת את הגוף שלי והוא מאוד מחובר למגדר חברתי ולאופנות, ולא בא לי להילחם בזה יותר אלא אני רוצה לעשות עם זה שלום.
גיליתי שאני יכולה להכניס משמעות, כן כן... משמעות לתוך המגדר הזה שכ"כ מעסיק אותי בחיי ולגשת אליו ממקום שרוצה להשפיע ופחות להיות מושפע.
גיליתי שבדאגה לגוף יש הרבה שמחה וחופש וזו חווית התקרבות מאוד מעצימה שיוצרת אינטימיות, דיאלוג פנימי, ודרך מצויינת לשנות גישה ולפרוץ תקרות זכוכית.
אז מה אני מנסה להגיד בעצם? חפרתי ? :-)
איך כל הנושא הזה בכלל מתחבר לסטיילינג?
נושא הדימוי גוף הוא נושא חברתי ותרבותי שהוא חלק בלתי נפרד מהחברה האנושית כיום. והוא משפיע באופן ישיר גם על אופנה וסטיילינג.
סטיילינג זוהי צורת ביטוי דרך אסתטיקה וחומר, דרך להשמיע את הקול שלנו ולהתחבר למי שאנחנו, והרבה יותר קל לבטא את עצמך כשיש שלום פנימי. הרבה פעמים ראיתי בתהליכי סטיילינג שיצרתי עם אנשים שעבדתי איתם, זה שלפעמים אפשר למצוא את הדרך פנימה לתוכנו דווקא דרך החיצוניות שלנו.
זה בידיים שלנו, לאיזה מהקולות נקשיב? מקטינים או מעצימים? ואם משהו לא נוח לנו בעצמנו הפתרון הוא לא להתעלם מזה, אלא לשנות את זה. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, הטריק הוא רק להתחיל ומשם הדרך סלולה.